אחריות חברתית אסטרטגית לעסקים קטנים ובינוניים
מסך ראשי ⬅ תכנים נוספים ⬅ קולות העסקים
✍🏻 מאמר זה נכתב בהתנדבות ע״י מיכל תמם - חברת קהילת העסקים WeR1, בעלת עסק לליווי חברות וא.נשים בצמיחה עסקית וארגונית.
נתחיל מהסוף – אפשר לעשות טוב וכסף. זה לא או-או. בעולם של היום, שבו הכל חשוף לאינטרנט ולרשתות החברתיות – הצלחות ופעולות חיוביות ממנפות את המוניטין העסקי והאמון בו, ומנגד פעולות לא מוסריות או לא הוגנות – מסכנות את המוניטין ואת הביזנס , צריך להתאים את הפעולות שלנו לגם וגם.
לכן בהחלט – הסתכלות של DOING WELL BY DOING GOOD רלוונטית לכל עסק ועסק.
אחריות חברתית משויכת לרוב לפעילות התנדבות, תרומה ופילנתרופיה. יחד עם זאת, כאשר מסתכלים בצורה אסטרטגית, כזו שנוגעת בליבת הפעילות העסקית של כל עסק, ומייצרת ערך משותף עבור אותה מטרה חברתית ו/או סביבתית וגם עבור הביזנס- אז נוצר ערך משותף. ואפשר לעשות גם טוב וגם כסף.
אז מה זה בעצם ערך משותף? ערך משותף הוא מושג אותו טבע מייקל פורטר, אבי האסטרטגיה התחרותית ב-2011, אחרי המשבר הכלכלי העולמי הגדול. והמשמעות שלו – שחברה וכלכלה עולים ביחד ונופלים ביחד ויש ביניהם מערכת יחסים הדדית.
אז התנהלות אחראית אסטרטגית היא למעשה מיינדסט ניהולי ועסקי שרואה את כלל מחזיקי העניין של הארגון ופועל בצורה אחראית, יוזמת והוגנת כלפיהם. זה אומר כלפי לקוחות, עובדים, ספקים, קהילה מקומית, ועוד!
זה אומר שכל עסק קטן צריך לנהוג כמו אמדוקס? כמו מיקרוסופט? או בנק פועלים? ממש לא!
כל עסק לפי היכולות שלו ולפי המטרות שלו.
אולי כדי להבין כמה זה רלוונטי- נלך צעד אחד אחורה.
מהי באמת תרומתם של העסקים הקטנים והבינוניים לכלכלת מדינת ישראל?
בדוח השנתי לשנת 2018 שפורסם מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה נכתב כי : בתחילת שנת 2018 היו בישראל כ־560 אלף עסקים, 99.5% מתוכם עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים פחות מ־100 עובדים. התפלגות מספר העסקים בישראל, לפי קבוצות גודל, דומה להתפלגות הממוצעת של העסקים במדינות ה־OECD.(#כמובאירופה!)
העסקים הקטנים והבינוניים בישראל מחזיקים כ54% מהתל"ג (50% חברות עד 100 עובדים,4% עצמאיים ללא עובדים) ו46% לחברות הבינוניות-גדולות. עוד נכתב כי, אותם עסקים אחראים לרוב הגידול במשרות בשנים האחרונות ולפריון גבוה בעסקים של יותר מ־100 עובדים.
בהתאם לתמונת המצב, אני אומרת ושואלת, מדוע סקטור עסקי, שתורם משמעותית לכלכלת המדינה, ואחראי על חייהם של כל כך הרבה אנשים ומחזיקיי עניין - לא מיישם אסטרטגיה אחראית-חברתית?
במחקר שעשיתי בין חברות ועסקים גיליתי כמה דברים, בניהם - ידע ומודעות לערך העסקי והארגוני הגלום בהתנהלות אחראית, חשש מציניות, חוסר ידע על "איך" ופחד של "כמה" זה עוד יעלה לי.
בליווי עסקים וארגונים – הצלחתי להראות ערך עסקי כמעט מיידי – כמובן בהתאם לאתגרים!
אז מה זה אומר ניהול אחראי?
ניהול מגוון, שיווני ומכיל כלפי אוכלוסיות גיוון כמו נשים, א.נשים עם מוגבלות, מטפלים במשפחה, חרדים, אתיופים, דוברי שפות, 50+, וכל קהילה מיוחדת שצריך להתייחס אליה שנוגעת לפעילות שלי – מדובר על לא פחות מ20% מהאוכלוסייה!
זה התנדבות מבוססת על היכולות שלי.
זה שרשרת אספקה אחראית, ועבודה אחראית מול ספקים.
זה ניהול עובדים ועובדות בצורה הוגנת ושיוויונית – מעבר לחוק. מתוך הבנה שה-WELLBEING של העובדים שלנו משפיע ישירות על התפוקות שלהם ועל הנאמנות שלהם (ותאמינו לי, אני יודעת כמה זה כואב בעסק קטן או בינוני לאבד עובד/ת)
זה רכש אחראי ומגוון.
זה התנהלות סביבתית אחראית – להתייעל מבחינה סביבתית – לרוב מייעל את ההוצאות שלנו ועוזר לנו להתאים את עצמו לרגולציה הולכת ומשתנה!
שקיפות מול מחזיקי עניין שונים ועוד...
אז איך בכל זאת מתנהלים או מנהלים את הפעילות שלנו בצורה אחראית?
מבינים על מי אני משפיע/ה בפעילות שלי – במוצר/ שירות.
יוצרים ערוץ תקשורת פתוח – להקשיב ולהבין איפה נקודות העיוורון שלי והיכן ניתן לחלץ עוד ערך – ולהיות יותר טובים/ות!
ליזום פעילויות משותפות שמייצרות צמיחה הדדית!
מתקשרים בצורה אותנטית!
בהצלחה!
