top of page

קניין רוחני - המגן הסודי של העסק שלך

זכויות יוצרים, סימן מסחר, פטנטים וכל המידע שבעל עסק קטן חייב לדעת

מסך ראשי ⬅ קולות העסקים 

✍🏻 13.06.2024 - מאמר זה נכתב בהתנדבות ע״י יניב קהת - עורך דין וחבר קהילת העסקים WeR1, בעל משרד לעריכת דין המתמחה בקניין רוחני, משפט מסחרי ודיני אינטרנט.


הבהרה – המדריך אינו מהווה ייעוץ משפטי בשום דרך או צורה שהיא והוא מהווה מסמך אינפורמטיבי בסיסי לידע כללי. פתיחתו וקריאתו הינה על אחריות הקורא בלבד והוא מוותר מראש על כל טענה כנגד עו"ד יניב קהת ו/או מי מטעמו.

מה זה בכלל קניין רוחני?

קניין רוחני זהו שם כללי לאגד זכויות ערטילאיות, שבניגוד לזכויות פיזיות שאנחנו מכירים, כגון רכב, בית או כל רכוש פיזי אחר, הוא אינו מוחשי.

ניהול זכויות קניין רוחני והגנה משפטית עליהן, נעים באופן קבוע על התפר הדק שבין דיני הקניין הרוחני השונים לבין דינים שונים מתחום המשפט המסחרי והאזרחי.

הבנה מעמיקה של דרישות העסק, היוצראו היזם, תוך שילוב עם המגמות השונות של העולם המשפטי, העסקי והמשקיעים הפוטנציאליים, יעזרו לעוסקים השונים, ליוצרים וליזמים השונים להתגבר על המכשולים הרבים הצפויים לעמוד בדרכם.

באופן כללי, היוצר ו/או היזם יבקש תמיד לקבל הגנה רחבה, ככל הניתן, ליצירתו בהנחה שהיא ברת הגנה על פי דין, והרשמים השונים (פטנטים, עיצובים, סימני מסחר) אשר מייצגים את המדינה, יבקשו לצמצם את היקף ההגנה ככל הניתן באופן יחסי.

הרציונל הוא, שכל הענקת זכות קניין רוחני רשומה לפלוני, מפקיעה זכות כלשהי מידי הציבור ומעניקה אותו באופן בלעדי ליוצר או היזם שזכה בהגנה רשומה – זאת בהתאם להיקף ההגנה הספציפית.



יש לי רעיון מבריק- מה עושים עכשיו?

מי לא מכיר חבר או בן משפחה, שבא אליו עם רעיון מדהים, חדשני, מקורי ושאף אחד לא חשב עליו קודם. בשלב הזה, היזם בטוח שיש לו ביד את "הדבר הבא".

ראשית, חייבים להבין כי נקודת המוצא המשפטית היא כי לרעיון לכשעצמו אין שום הגנה משפטית – או בלשון בית המשפט "חופשי כמו האוויר". כדאי להפנים את המשפט הזה כי יזמים רבים שוגים באשליות מבלי להבין בכלל לאן לכוון את מרצם וזמנם על מנת לגבש (אולי) את הרעיון לשלב הבא שיעזור להם למנף אותו, למשל, לעסק או מיזב מניב.

מה זאת אומרת אין הגנה? אז איך אני מגן על הרעיון שלי? חשוב מאוד להבין, ההגנה כאמור לא ניתנת לרעיון, אלא לדרך ביטוי הרעיון!

דרך הביטוי יכולה להיות תחת הגנה של "פטנט", "זכות יוצרים", "סימן מסחר רשום", "עיצוב רשום", "עוולות מסחריות", חוק זכויות מטפחים" וכו'.

במילים אחרות, במידה והרעיון שלי "נכנס" לתנאים והמבחנים המשפטיים של אחת מהזכויות הנ"ל, נוכל לקבל הגנה משפטית - על פי התנאים הספציפיים של כל הגנה.

אז מספיק עם התיאוריה. בואו ננסה ל"היכנס" קצת לכל זכות וזכות ולהבין מהם תנאי הסף שלה ואם זה בכלל מתאים לרעיון או הפיתוח שלי.


זכות יוצרים

זכות יוצרים היא זכותו, הראשית, של יוצר מקורי שלא יעתיקו את יצירתו. הגדרת יצירה לצורך חוק זכויות יוצרים הינה גמישה ביותר ובדרך כלל נבחנת באופן עצמאי לגופו של עניין. הגישה הרווחת הינה כי מספיק מאמץ קטן ביותר, וכמובן שהתכנים יהיו מקוריים, על מנת שהתוכן ייחשב יצירה מוגנת.

אז איזה יצירות יכולות להתאים להגנת זכויות יוצרים ? כמה דוגמאות – סיפור, שיר, כל מלל, ציור, צילום, טבלאות, פסלים, תוכניות אדריכליות, סרט, מחזה, הצגה, יצירה דרמטית- מוסיקלית, מחול, קולנוע, יצירות לקט ואפילו תוכנות מחשב (לרבות קודים קצרים שאינם בשפת תכנות) יכולים להיחשב למוגנים בזכויות יוצרים.

בעניין זה יש לשים לב כי ההגנה או האיסור, למעשה, הוא על העתקת יצירות של אחרים. כלומר, במידה וישנן שתי יצירות דומות והוכח כי שתי היצירות הן תוצאה של יצירה מקורית וכי שני היוצרים הגיעו לאותה תוצאה בדרך עצמאית, לא תוכל להישמע טענה של הפרת זכויות יוצרים.

היוצר המקורי נהנה מהגנה על יצירתו באופן אוטומטי עם יצירתה וקיבועה בדרך כלשהי. להבדיל מדיני קניין רוחני אחרים בישראל, כגון, פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, בישראל אין מרשם מסודר המאגד ומסדיר את היצירות השונות ולכן אין כל תנאי מקדמי שכזה להגנה על יצירה מקורית.

הפסיקה דנה רבות בנושא זה וקבעה שעל מנת שהיוצר המקורי יהנה מהגנה היא צריכה להיות מקורית, ראוייה להגנה ובעיקר לא מועתקת מיצירה אחרת. ברי, כי ישנם תנאים נוספים התלויים באופייה של כל יצירה ויצירה.

הזכויות המוענקות ליוצר הינן מגוונות והן כוללות, בין השאר, זכות העתקה, שידור, פרסום, ביצוע פומבי והעמדה לרשות הציבור.

בתי המשפט מתחשבים בשנים האחרונות בכניסתו של עולם האינטרנט לחיינו כמעט בכל תחומי החיים, לחובת מעתיקי תכנים, והם יוצאים מתוך נקודת מבט שאנשים מודעים כיום יותר לזכויות יוצרים בכלל וזכויות יוצרים ברשת האינטרנט בפרט. הגנות כגון תום לב בדרך כלל אינן מחסנות את המפר ומתפרשות כ"עצימת עיניים" של המפר. במאמר מוסגר יצויין כי קיימות מספר גישות המקלות עם מפרי אינטרנט למיניהם והגורסות כי יש להעדיף את חופש המידע וזרימת רעיונות חופשיים ברשת.

מעבר לתום לב כאמור, הרי שקיימות מספר הגנות נוספות בחוק וכל הגנה כזאת מלווה בפסיקה עשירה אשר ניסתה להבהיר את גבולותיה תוך נסיון לאזן בין זכויות היוצר לזכויות הציבור בין זכויות אלה ניתן למצוא הגנה של שימוש לצורכי לימוד, ביקורת, סיקור עיתונאי, חדשותי, סאטירה או פארודיה.

עד שנת 2008 החוק הרלוונטי היה חוק ישן ביותר משנת 1911, שבאופן טבעי לא התאים לחיים המודרניים ולסוגיות המשפטיות החדשות והמורכבות שצצות ועולות, בעיקר עם התפתחות עולם האינטרנט והמחשבים.

בשנת 2008 כאמור, חוק חדש המאמץ מספר פסיקות חשובות שניתנו על ידי הערכאות השונות לרבות חידושים והסדרים שונים ששינו את המצב הקיים באופן יסודי.



סימני מסחר

סימן מסחר הוא סימנו המסחרי של עוסק המבקש להגן על מוניטין שרכש עבור טובין שהוא מייצר, סוחר או עבור שירות שהוא נותן.

סימן מסחר יכול להיות מילה, אות, ספרות או שילוב שלהם הן בדמות דו מימדית והן בדמות תלת מימדית.

על מנת לרשום סימן המסחר יש להגיש בקשה מתאימה לרשם סימני המסחר. הבקשה תוגש עבור סוג סחורות אחד או יותר והיא תיבחן על ידי רשם סימני המסחר.

במידה והרשם יחליט כי הסימן עומד בכל התנאים שנקבעו בחוק, כפי שפורשו בפסיקה, הוא יאשר לפרסם אותו להתנגדות הציבור. אי הגשת התנגדות או דחייתה יביאו להכללתו של הסימן בפנקס סימני המסחר.

לפני הגשת הבקשה מומלץ בחום לערוך חיפוש מסודר, על מנת לוודא שהסימן שאנחנו רוצים להגיש, אינו רשום כבר בדיוק או בפורמט דומה לבקשה שלנו. מצב זה, יכול להביא להשגת רשם ודחיית הבקשה.

טיפ נוסף- גם אם לא מצאנו רישום זהה או דומה לבקשה שאנחנו רוצים להגיש, עדיין יכול והרשם יסרב לקבל את הבקשה בשל הגבלות משפטיות עקרוניות על הסימן שלנו. למשל, הסימן שלנו הינו מילה גנרית, מתארת או מונח משבח.

סימן מסחר רשום מקנה לבעליו שימוש ייחודי לגבי הטובין עבורם הוא נרשם לרבות לגבי טובין מאותו הגדר.

בשנים האחרונות, הכירו בכוחם של סימני מסחר חובקי עולם ששמם יצא מעבר לים, כבעלי כח משפטי מיוחד, והם זוכים להגנה נרחבת ביחס לסימן מסחר שאינו מוכר היטב.

רישומו של סימן מסחר, כאמור, מקנה לבעליו יתרון עסקי עצום והוא רשאי לעשות בו שימושים מסחריים רבים כגון מכירתו או מתן רשיונות.


פטנטים

המוח היהודי ממציא לנו פטנטים, ובנסיבות אלה הרי שמספר הבקשות לפטנטים המוגשות בישראל הינו מן הגבוה בעולם.

על מנת להגיש בקשה לפטנט יש להבין כי הגנת הפטנט היא הגנה שיש בה כדי למנוע מגורמים אחרים את השימוש המוצר נשוא הפטנט.

השלב הראשון שאותו יש לבצע הינו חיפוש מקדים. חיפוש ניתן לבצע במאגרים פתוחים ולגלות, בעצמכם, האם ההמצאה שלכם כבר קיימת. במידה ומצאתם ראיות לקיומה של אותה ההמצאה, הרי שכנראה עדיף לכם שלא להשקיע כספים נוספים בחלום.

במידה ולא מצאתם, כדאי לפנות אל איש מקצוע אשר יבצע חיפוש פטנטים מקצועי וישלול בסבירות גבוהה, הימצאותו של פטנט מקביל.

הגנת הפטנט ניתנת בעיקרה, עבור מוצר או תהליך טכנולוגי שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית.

ברי, כי סביב תנאים אלו ניתנו אלפי פסקי דין והחלטות רשם הדנים בכל אחד מהם בהרחבה.

יש לזכור כי אסור, בכל מקרה, לעשות שימוש כלשהו, במוצר נשוא הבקשה לפטנט, עובר להגשת הבקשה לרשם וקבלת אישור על כך. שימוש שכזה ישלול, כמעט תמיד, את יכולתו של הממציא לקבל הגנה על המצאתו.

הבקשה המוגשת בישראל הינה טריטוריאלית ובמידה שרוצים להינות מהגנה במדינות נוספות, ישנה להגיש בקשות נוספות, בינלאומיות על פי הצורך.

בנוסף, ישנה פרוצדורה להגשת בקשה זמנית בארצות הברית, בסופה יש להגיש בקשה מלאה ומפורטת.

הגנת הפטנט הינה הגנה שנחשבת ליקרה כאשר היא כוללת, בין השאר, תרגום הבקשה, תשלום אגרות ברחבי העולם, תשלום לסוכנים מקומיים ועוד.

יחד עם זאת, יש לזכור כי משקיע פלוני, יעדיף, כמעט תמיד, להשקיע בהמצאה אשר מוגנת בפטנט או אשר הוגשה בה, לכל הפחות, בקשה מקצועית.


מדגם + חוק העיצובים החדש

הגנת המדגם, הינה הגנה הניתנת בעיקרה על קווי דמות וצורה חיצוניים של מוצר תעשייתי.

הדוגמא הידועה והרלוונטית ביותר להגנת המדגם היא ה"דיז'יין" הייחודי של בקבוק הזכוכית הישן של קוקה קולה. יש דרכים רבות לעצב בקבוק שתייה, ועיצוב חדש ומקורי יהיה זכאי להגנת החוק.

המוצר צריך להיות חדש ומקורי בישראל ובעל צורה בולטת לעיין.

יש לזכור כי אסור היה, לעשות שימוש כלשהו, במוצר נשוא הבקשה לעיצוב, עובר להגשת הבקשה לרשם וקבלת אישור על כך. שימוש שכזה היה שולל, כמעט תמיד, את יכולתו של הממציא לקבל הגנה על המצאתו.

עניין זה, לרבות מספר נושאים נוספים, שונו לאחרונה עם חיקוקו של חוק העיצובים החדש בשנת 2017. החוק החדש הכניס מספר שינויים מהותיים, לדוגמא, מתן תקופת חסד ("גרייס") לשימוש מוקדם במוצר נשוא הבקשה, לפני הגשת הבקשה. בנוסף, ניתנה הגנה לעיצוב בלתי רשום ושונו תקופות ההגנה שמוענקות לעיצוב.

על מנת ליתן תוקף משפטי להגנה, יש להגיש בקשה מתאימה לרשם המדגמים – זאת על פי החוקים הרלוונטיים ותנאי הלשכה. בתום בחינת הבקשה יירשם כעיצוב רשום ויהיה בעל תוקף משפטי.

יש לזכור שהגשת בקשה בישראל אינה מקנה הגנה במדינות נוספות ויש לפעול בכל מדינה ומדינה בנפרד. יחד עם זאת, ועל פי אמנות בינלאומיות, רשאי המבקש להינות מהתאריך בו הגיש את הבקשה בישראל – גם אם יגיש בקשה במדינות האמנה בשלב מאוחר יותר.

הגנת המדגם הינה הגנה זולה, יחסית, והיא בעלת ערך מוסף אדיר בהגנה על זכויותיו של היוצר.


עוולות מסחריות – הגנות בלתי רשומות

זיופים וחיקויים מסחריים הינם חלק קטן מעולם המכונה "עוולות מסחריות" שמהוות חלק מתופעה נרחבת הרבה יותר של גלובליזציה ופתיחת שווקים רבים ברחבי העולם.

על פלוני אשר מבקש לייצר פריט הלבשה, נעל חדשה ומקורית או פריט מסחרי אחר ומקורי, לעבור שלבים רבים באפיון המוצר כגון פנייה למעצב, בניית תבנית יקרה, ייצור, שיווק, פרסום ועוד. ברי, כי מדובר על מסלול ארוך ומייגע בעל עלויות ניכרות ביותר.

היוצר המקורי אינו יודע מראש איזה דגם או פריט יזכה להצלחה מסחרית והוא פועל במקביל במספר מוצרים. גורם אחר, אשר מבקש להינות מפירות ההשקעה של פלוני, רוצה לקצר את דרכו המסחרית והכלכלית ופשוט להעתיק את העיצוב הייחודי של פריט הלבוש, הנעל או המוצר המסחרי, לעשות שימוש במותג מוכר או לעשות שימוש במוניטין שצבר פלוני, או המוצר שלו, ללא רשותו.

בשל פתיחת שווקים חדשים בעולם, ויצירת תשתיות ייצור, שינוע ומסחור זולים שנובעים בעיקר מכח עבודה זמין וזול במיוחד, העתקת המוצרים, שינועם ומכירתם הפכו לזולים במיוחד – דבר שמעלה באופן דראסטי את רווחי הזייפן וכדאיות העתקות.

השימוש במוניטין של פלוני או במותגים המפורסמים שלו נעשה, בדרך כלל, על ידי הטעיית הציבור לחשוב שיש קשר בין המוצרים של פלוני לבין המוצרים של הזייפן.

בשל העובדה שהזייפן חוסך את כל אותן הוצאות אדירות שמוציא היוצר המקורי, הוא יכול להרשות לעצמו למכור את המוצר המועתק במחירי היצף שפוגעים קשות ביצרן המקורי.

כאמור, העוולה המסחרית אינה חייבת להיות בהעתקת מוצר או זיוף אחר, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בגזל סוד מסחרי או חסימה והכבדה על עוסק או סוחר אחר. חסימה והכבדה הינם תחומים שזכו להתפתחות רצינית עם התפתחות עולם האינטרנט והשימוש שעושים בו עסקים להצגת המוצרים, שיווק ופרסום.

כך למשל, הכירה הפסיקה בזכותו של בעל עסק שלא יכבידו על פעילותו ברשת האינטרנט על ידי אתר שהינו מתחרה שלא כדין תוך אימוץ תכנים, עיצובים או זכויות אחרות שלא כדין. בנוסף, ההכבדה או החסימה המסחרית יכולה להיות פיזית לגבי עסק שאינו וירטואלי.

הערכים הכלכליים העומדים אל מול פני הזייפנים או המעוולים השונים הינם אדירים, ולכן הם יהיו מוכנים לקחת, בדרך כלל, את הסיכון שהם ייתפסו ויעמדו על כך לדין.

בנסיבות אלה, יזמים ויוצרים רבים מבינים כיום את החשיבות הקריטית שיש בהגנה קניינית על זכויותיהם, על ידי רישום של פטנט, מדגם או סימן מסחר לחלופין הפקדת יצירה מוגנת בזכויות יוצרים. העלויות של הגנות משפטיות אלה הינן זניחות, בדרך כלל, יחסית לעלויות האחרות הכרוכות בפיתוח המוצר המופר, והן מקנות ערך המוסף אדיר אשר יכול להיות קריטי לעתידו המסחרי של המוצר והעסק.

המלצה ליבואנים או לסוחרים במוצרים מעוצבים או ממותגים היא לדעת, ככל הניתן, מהו מקורו של המוצר ולבקש מהמוכר או היצרן (הסיני לצורך העניין) לספק מסמכים ותעודות המוכיחות כי המוצרים הינם אותנטיים ואינם מפרים זכויות של אחרים.

בשנים האחרונות ניתנו לרשויות המכס סמכויות אכיפה מוגברות ויש להם שיקול דעת רחב לעכב סחורה שנחשדת כ-מפרת זכויות.

היבואן עשוי למצוא עצמו במצב בו הוא מנהל מו"מ עם רשויות המכס, מממן אפסנה יקרה לסחורה המעוכבת המכס, מוציא סכומים ניכרים על הליכים משפטיים ולבסוף אותה סחורה עשויה להיות מושמדת – על חשבונו.


סיכום

במידה ואתם עומדים בפני הקמת עסק חדש, אתר אינטרנט חדש, יישום רעיון עסקי חדש, מיזם אינטרנט, סטראט- אפ, ייסוד חברה, הקמת שותפות, ייבוא מוצרים לארץ, הקמת זכיינות, שיווק והפצה של סחורה או כל פעולה מסחרית שהיא, הרי שמעבר להסדרת מערכות היחסים שלכם עם השותפים או בעלי הזכויות והמזכים בהסכם ברור בכתב, אתם חייבים להבין את עולם הקניין הרוחני או לפחות לדעת לבדוק את הסוגיות הרלוונטיות אליכם. לא פעם נתקלתי ביזם או עסק, שהחל דרכו בהשקעת סכומי כסף ניכרים ביותר, במיתוג העסק, שמו, הדפסת חומרי שיווק וכמובן בהמשך ישיר, שיווק ופרסום העסק, תחת אותו שם או מיתוג, בערוצי השיווק המקובלים. רק לאחר מיכן, הוא גילה לתדהמתו כי במקרה הטוב הוא אינו יכול להגן על שם העסק והמוניטין שרכש, ובמקרה הפחות טוב, שהוא מפר זכוית של אחרים.

כיום, בתי המשפט למדו להעריך ולכמת זכויות קניין רוחני של בעל דין כגון רעיון עסקי או מוניטין והם מעניקים באופן שוטף סעדים של מניעה ופיצויים ללא הוכחת נזק.


תמיד תתייעצו בטרם אתם מקבלים החלטות עסקיות בעסק שלכם – ויפה שעה אחת קודם.


אשמח להשיב על שאלות ולסייע. ניתן ליצור קשר באמצעות המשרד או באמצעות הדואר האלקטרוני: yaniv@kehatlaw.co.il


הבהרה – המדריך אינו מהווה ייעוץ משפטי בשום דרך או צורה שהיא והוא מהווה מסמך אינפורמטיבי בסיסי לידע כללי. פתיחתו וקריאתו הינה על אחריות הקורא בלבד והוא מוותר מראש על כל טענה כנגד עו"ד יניב קהת ו/או מי מטעמו.





78 צפיות2 תגובות

2 comentários


Convidado:
20 de jun.

תודה, יניב, זהו באמת מידע חשוב מאוד. אני נתקל בזה כשלקוחות מבקשים לעשות לוגו, לדוגמא, לעסק שלהם ויוצרים משהו שנראה ממש דומה ללוגו שכבר נמצא בשימוש, או בשימוש בתמונות ממאגרים חינמיים, או אפילו שימוש בעיצובים לפוסטים ברשתות החברתיות (אפילו אם זה של שותפים עסקיים).

תודה על הנגשת המידע 🙏🏻

שגב מעטוף

Curtir

Convidado:
13 de jun.

חשוב ממש!!

Curtir
Menu
bottom of page